האוניברסיטה של החיים

Mutiny The Rise and Revolt of the College Educated Working Class e1777468961844

"הבדלי מעמדות"

אחת לכמה זמן אני נכנסת לקרוא ביקורות ב-e-vrit על הספר שלי. הביקורת שבתמונה, של tomerf96 נגעה בי ממש. היא אמרה שעברתי מכתיבה סוציאליסטית לחידוד הבדלי מעמדות. ובכן – לקיבוצניקית לשעבר שעבדה בארגוני לואו טק והייטק לאורך כל הקריירה זו אמירה קשוחה. אז תומר היקר.ה – תודה על ההשראה! אני מקדישה לך את הפוסט הזה, לרגל האחד במאי – יום הפועלות.ים.

"אין לי מושג מה ללמוד"

אומרים לי החברים של איה, הגדולה שלי. היא במילאנו, לומדת שנה ראשונה ארכיטקטורה, האם תהיה לה עבודה בזה? לא בטוח.
כשאני הבומרית למדתי, היה לי ברור שיהיה בסדר. שתואר ראשון פלוס ניסיון בתפקידי כניסה בארגון גדול יבטיחו לי עתיד תעסוקתי נעים.
לא טעיתי. דור ה-Z והאלפא שמסיימים את בית הספר והצבא, וגם חבריהם שמסיימים תואר ראשון עומדים מול שוקת שבורה של מיעוט תפקידי ג'וניורים. לרבים מהם זה מביא את הסעיף.
הספר של נעם שייבר (שיצא ממש עכשיו, באפריל 2026) נקרא
"Mutiny: The Rise and Revol of the College-Educated Working Class"
(מרד: עלייתו ומרידתו של מעמד העובדים בעלי ההשכלה האקדמית) עוסק בדיוק בזה.

"הפרולטריון המשכיל"

שייבר מתאר דור שלם של צעירים שהשקיעו הון וזמן בתארים אקדמיים, מתוך מחשבה שהתואר ייתן להם כרטיס כניסה למעמד הבינוני ולביטחון כלכלי. בפועל, רבים מהם מוצאים את עצמם בעבודות שירות וקמעונאות (בחנויות אפל, סטארבקס, סטודיו למשחקי וידאו) – עבודות שהן מתחת לכישוריהם ולא מאפשרות להם לכסות את ההלוואות שלקחו כדי לשלם על הלימודים או להגיע ליציבות כלכלית.

המלכוד של מותגים מגניבים

זוכרים שהיה מקצוע כזה – מנהל.ת מיתוג מעסיק? שייבר מראה איך דווקא מיתוג מעסיק חזק מתהפך על הפרולטריון המשכיל. מותגים דוגמת אפל וסטארבקס השתמשו במשך שנים במיתוג פרוגרסיבי כדי למשוך עובדים משכילים. הן גרמו לעובדים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול וערכי, יותר מאשר "סתם עבודה". שייבר טוען שהמרד החל כשהעובדים הבינו שיש פער עצום בין המיתוג החיצוני לבין תנאי ההעסקה בפועל, מה שהוביל לאובדן אמון עמוק.

"ביטחון מעמדי" ככוח להתאגדות

שייבר מסביר שדווקא בגלל שהעובדים האלה משכילים ובטוחים בעצמם, יש להם את הכלים והרהיטות להוביל מאבקי עובדים ולהקים איגודים במקומות שבעבר נחשבו לבלתי ניתנים להתאגדות. הוא קורא לזה "ביטחון מעמדי" (Class Confidence) – א.נשי הפרולטריון המשכיל רואים עצמן.ם כא.נשי מקצוע שראויים ליחס מכבד ולשותפות בקבלת החלטות. ההפגנות של עובדי SAP שנערכו לאחרונה מול ביתה של המנכ"לית, לאחר ש-SAP ניסתה לשבור את ההתאגדות, הן דוגמא מצוינת לכך.

השפעת הבינה המלאכותית

כצפוי, הספר נוגע גם בכניסת ה-AI לשוק העבודה, וטוען שהבינה המלאכותית רק מחריפה את התסכול. היא מאיימת לשחוק עוד יותר את הערך של תארים אקדמיים מסורתיים ודוחקת גם עובדי צווארון לבן בתפקידים ביניים ובתפקידים בכירים למצבים של חוסר ודאות תעסוקתית, מה שדוחף אותם לאמץ דפוסי פעולה של מעמד הפועלים הקלאסי.

סוף עידן השטיח האדום

שוק של עובדים? שוק של מעסיקים? כרגע התשובה ברורה. ג'וני סי. טיילור, נשיא SHRM (ארגון ה־HR הגדול בעולם), הגדיר את זה בראיון ל"טיימס" כ"סוף עידן השטיח האדום". אם בעבר ארגונים השקיעו בפרידה מהמפוטרים כדי לשמור על המוניטין שלהם ועל מיתוג המעסיק, הגישה כיום הפוכה ואכזרית. החברות פשוט מושכות את השטיח מתחת לרגלי המפוטר.ת – חוסמות את הגישה למייל ולמשרדים, מייד אחרי שהן שולחות מייל עם הודעת פיטורים לקונית.
למה? כי הן חוששות מנקמה דיגיטלית של עובדים ורוצות להגן על הקניין הרוחני (העובד מושפל? פחות מטריד), כי מערכי משאבי האנוש שצומצמו פעם אחר פעם קרסו, ואינם ערוכים לטפל בפיטורי מאסה של אלפי אנשים, וגם כי את הכסף שחסכו על העובדות.ים שפוטרו יוכלו להפנות לרכישת שבבים ותשתיות טכנולוגיות במירוץ ה-AI.

אז מה לעשות?

כעובד.ת – לקחת אחריות על ניהול הקריירה שלך – להשקיע זמן וכסף בלמידה מתמדת של כישורים רכים ושל יכולות טכנולוגיות, וגם בחיזוק רשת הקשרים שלך בארגון ומחוצה לו – ספונשרשיפ ומנטורינג הם כלים קריטיים להצלחה בקריירה. ואולי הכי חשוב – לבחור בחירה אסטרטגית אם להישאר לעבוד כשכיר.ה בארגון, תחת לחץ גובר להספיק יותר ולהתעדכן כל הזמן, או לצאת לעצמאות או לסלאשריות.
כארגון – לבנות אסטרטגיה שתבטיח המשכיות עסקית לצד אנושיות, לא להעניש עובדות.ים על החלטות עסקיות שגויות שנלקחו על ידי ההנהלה או על ניהול לקוי באמצעות "פיטורי AI", אלא להשקיע במי שרוצה ויכול ללמוד. ואם החלטתם להיפרד, באמא שלכם, תעשו את זה יפה. כל שבוע אני יושבת לפחות מול אדם אחד שהשטיח נמשך מתחת לרגליו. זה קשוח ממש, פוגע במוניטין כמעסיק ולכן מרחיק מכם טאלנטים, וכפי שחוזה נעם שייבר – עלול לגרום לנשארים להתאגד.